בעוד מספר דקות ייכבה האור.
בעוד מספר דקות נהיה רק שנינו - אתה ואני במיטה הגדולה.
וכשהאור ייכבה, אני אשלח יד, ועוד אחת, רגל משתרבבת החוצה,
ועוד אחת, ואשב על הכסא הקטן בפינה ואביט בנו.
ואביט באני ואביט באתה.

ואראה איך ידיים מתערבבות בידיים ואיך גופינו מתעקלים והופכים
לתערובת ריחות וטעמים.
וכך אשב לי בחוץ ואסתכל, מציצה למעשים שתעשה באחרת, בזו שנמצאת
שם, איתך, על המיטה הגדולה.
כי היא לא אני, ואני לא היא.
אני יושבת בצד ומסתכלת עלינו, עליכם.

ואחרי שהכל ייגמר ותשכב על גבך, בשקט בשקט, בלי שתרגיש, אני
אחזור לתוכי, לתוך הזרה שאיתה היית עד לפני מספר דקות, ואתכרבל
כמו חתול,
להרגיש את החום שלא יעשה לי כל רע,
את החום התמים של אחרי.