עכשיו עצוב לי
עכשיו אני לבד
אני יושבת בבית ובוכה בדד!
אני לא חושבת בכלל על מה שיש לי
אני ממש אגואיסטית במחשבות
לא רואה את הורוד, פשוט נחנקת מהשחור.

עכשיו עצוב לי
עכשיו אני לבד
אני יודעת שעוד רגע תגיעי
אבל זה רגע אחד מאוחר
אני ממש רעה לפעמים למי שלידי
חושבת וטובעת במחשבות על עצמי
כמה רע לי וכמה משעמם
ובעצם אני עטופה בעולם שלם.

עכשיו עצוב לי
עכשיו אני לבד
שוקעת במחשבות עליי ועלייך בלבד
אולי בעצם זה לא אני הרעה בסיפור
זה אך שחינכו אותי בבי"ס של החיים או בשיעור
אם אין אני לי, מי לי? מהדהד לי בראש
ודוגמאות זורמות לי מחיי היום יום.

עכשיו עצוב לי
עכשיו אני לבד
ומה קורה עם כל שאר האנשים על הכוכב המזורגג?
מה עם חיילים ואנשים ברחוב,
מה עם המתים והמשפחות השכולות,
מה עם כל אלה שלא חשובים לי כל כך,
האם גם הם חושבים עליי כך?

עכשיו עצוב לי
עכשיו אני לבד
לומדת מהר להתמודד עם המצב
לא להאמין לשום דבר בעיתון
לא לחדשות, לממשלה
לשקוע בהמון
לא לומר מילה שאין לה בסיס
להיות בשקט למרות שהלב מתסיס
לא לחשוב בקול ליד כולם
לא לומר דבר רע על שום אדם.

עכשיו טוב לי הנה כבר באת
אני לא לבד
והעצב שלי נעלם מייד.