ערימות שקט נערמות בחוץ
הדקלים נותנים בנו סימנים של סיני
אותו סוטול על זמני
צמצום הנעלם הגדול.
צרימת שערי הלב הנפתחים.
נדירות הפעמים
שאותם שערים נפתחים.

פיתוי לא פשוט -
להתמכר לזיכרונות הנאגרים
המאיימים לפרוץ
את סכר התודעה,
לחלחל לכל תא ותא,
למחוק בפרא שיטפון
את ההווה להמתיק  
בניצוצות חיים
שהאירו
את חושך הזמן.

רוח סובבת סביב הבית
חסרת מנוחה, סקרנית
לרגע מאיימת.
זו הרוח האחרונה לפני הגשם.
היא עייפה
ואינה יודעת להיות אחרת.
היא מטיחה רסיסי אוויר
וצועקת בענפי הדקל.
איש אינו שומע.
הצירים חלודים.