עכשיו אני עוזבת
אורזת תיק קטן ומזוודה
עם כל הזכרונות,
האכזבות, האהבות.
אוצרות יקרים מזהב
ורגעים קטנים של אושר ודמע
מתחבאים מאחורי הרוכסן
שאקרא לו חיי.
מכבידים על כתפיי אך
מגביהים איתי עוף
עם כל רגע שעובר בלעדיך,
יקר לי יותר מקודמו.
ועכשיו, כשעזבתי,
ולקחתי איתי הצרור היקר לי מפז,
מקשות הדמעות
למצוא את הדרך הביתה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.