מוקדש לנוסעים המתמידים הנוסעים לבד

(8:00) היי, את שם, את נראית בסדר. למה את לא מסתכלת עליי,
משהו לא בסדר?
אל תגידי לי שהתיישבת פה בטעות, לרכבת יש עוד אלף מקומות.
אז קדימה, קדימה, תתחילי את לדבר, אני ביישן ואוהב להסתתר.

(8:15) מה, כל הדרך תסיטי מבט? כאילו לא ראית ת'נוף הזה פעם
אחת.

(8:25) רואים שאת נוסעת די הרבה, מנסה מאחורי ספר למצוא מחסה.

(8:30) "התחנה הבאה, בנימינה, הנוסעים מתבקשים לא לשכוח..."

(8:40) אל תתביישי בגלל האיש לידך, הוא נראה לי סנילי והוא בטח
עייף.

(8:50) טוב, נמאסת עליי, אני מכיר כבר כל פרט בפניך, את אורך
צווארך, את לובן שיניך.

(9:00) באמת נמאס, בחיי לא ראיתי בנאדם כה מכונס.
אז אני מניח שזה לא יסתדר, אולי יהיה לך יותר מזל עם נוסע אחר.