|
ניסיתי ויעיד בי ההד לשכוח
אך קולך מהדהד
בלי לקרוא לך בשמך
רועד ואין בו מנוח
בין צוקי זיכרונות מועד
כי אבד בי הכוח לברוח
ורודף בי ההד של קולך ואובד
ומכה בי בכל הכוח. |
|
|
תגידו לי אתם
יודעים איך זה
עם שפתיים בגודל
כזה? הכל מריק
החוצה.
והחזה שלי עושה
לי כאבי גב
נוראיים.
ואחר כך אני עוד
צריכה ללכת
והלרוג מפלצות
כשאני במחזור.
חשבתם פעם שאולי
נמאס לי??!!
שאולי אני רוצה
לעצור ולהריח את
הורדים?
אבל לא... אתם
בשלכם.
מה אין לי
רגשות? אני לא
בן אדם?
לארה קרופט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.