הולך לי לאט בדרך אפר
אורות על פניי  אני מסונוור.
במחשבות שקוע חצי מהורהר
מורת רוחי השתנתה זה מכבר.

איני יודע לאן פני מועדות
בשולי הדרך מונחות רוחות.
הן קשורות בקשרי הוד מלכותו
על שהפיצו הקללה על זמן מותו.
הוא האשים אותם בבגידה במלוכה
כדרכי הנבואה על רשעותם הסבוכה.

ואני מטייל במעלה ההרים
שועט על אדמה מלאה בחורים
סדוקה אמונתי במהלך החיים
המוות הוא פקודה ישירה מאלוהים.

היוצרים השולטים בשמיי העולם
אחראים לאחרים ולכל גורלם.

כשיגיע התור לעבור מסלול
אקבל גם אני מסר בהול

הוא יגיע היישר ממרומי החלל
 ואני אתעופף עם הרוח אל על.