|
שם בשמיים
במרומים רחוקים
נמצא לו אדון
אדון האלוהים
יושב הוא שם
בכיסא ללא פחד
הוא לא מרגיש
שאנחנו לא ביחד
הוא יושב למעלה
על כיסא מרופד
לא מביט למטה
לראות את האחד
לפעמים הוא שם
ולפעמים לא
איך זה שאנחנו
כבר לא שומעים אותו?!
ממשיך הוא להיות
בשבילנו לא להתקיים
הוא לא נותן לנו לחיות
הוא מתעלם
פוחדים לאבד
ובכל זאת מאבדים
והוא יושב לו שם
שם במרומים
השניות ספורות
יש לנצלן
יש לאמור
שאתה אוהב אותן
לא שכחתי אותך
אוהבת את כולכם
מה שלא תעשו רק
שמרו על עצמכם
הוא יושב למעלה
על כיסא מרופד
לא מביט למטה
לראות את האחד
מוקדש לכם... לכל אלא שבגללם אני חיה |
|
|
יצאתי פעם עם
הפולני, ההוא
מהסטארט אפ. יש
לו קטן.
החצי תימני
לעומת זאת, ילד,
עדיין חייל, אבל
זה ילד זה?
שירה קצת מקנאת
באחותה ועושה
דברים בנידון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.