13.10.02
בבועה
רק פעם בזמן מה
הירח מזיל דמעה
על השמש שלוהטת כל ימיה משמחה.
וזה אני הוא שבוחר
אם יומי הופך קודר,
אך את מצב התקופה זה קצת סותר.
היום בהיר, לא מעונן
והאוויר לא קר, לא חם
להמשך רק מוכן ומזומן.
והנה כך פתאום
נפלה טיפה על החלון
והשמש עצובה מסתכלת ממרום.
את החלון אני מרים
רוח נושבת לבפנים,
מוחה דמעה מהחלון שמשקיף על החיים.
חיוך מפתיע כעין הרף,
מבט נפער כמו על טרף,
קופץ מן החלון החוצה לצוד קצת נעורים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.