|
קמה בבוקר
ואתה לא שם.
מטפסת על ההר הכי גבוה
בכדי למצוא אותך.
מתבוננת בך
בחצי השני של הכדור.
ובינינו תהום עמוקה
וכמה ארצות...
מתקרבת
כל שני צעדים קדימה
אתה פוסע צעד לאחור
מתרחק.
דמעותיי ממלאות את התהום
והבעתך הקרה מקפיאה אותן.
מקפצת מדמעה לדמעה
בניסיון נואש להגיע אל ליבך.
מלאה בתקווה וייאוש
ממשיכה במסע
מדמעה לדמעה
אל ליבך.
אך בינתיים ללא הצלחה... |
|
|
האהבה היא כמו
פסל זכוכית, יפה
מאוד אבל גם
שביר מאוד....
לא יודעת מה קרה
לי, זה נראה
כאילו רק זרקו
אותי? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.