מורן אפריאט / עשן האש |
שרשרת הנזקקות לאותה יד מביאה
דמעתה אחרונה
צורת אנושי שלי התבגרה מסליחה
המטיחה בעצבות חזקה
כן, חזקה מהראש הנבלע בנתינה
בוכייה
כוחי עיצב חיים שלמים אשר רוע האהבה
לא חדר על מדרגות התקווה
אגם שלם אשר לא נגוע בצעדם של מעיינות
גשם חם
השתקפותי בו איננה קיימת
לא אתמול ולא מחר
רק רגשותיי מובנים מעצמותיו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|