מצעד הגאווה שלנו הוא יותר מסתם חגיגת רחוב; יותר ממסיבת תחפושות וריקודים
בחום צהריי היום. מצעד הגאווה הוא מעל לכל ביטוי לתביעה שלנו לשוויון, לרצון
שלנו להיות חופשיים ולגאול את התרבות הישראלית מן השנאה, האפליה והדיכוי בהם
אנו נתקלים מדי יום ביומו.
אולם עלינו לזכור כי, כפי שנאמר בעבר, "כל עוד מישהו נתון בשלשלאות אף אחד
מאיתנו אינו חופשי". את המאבק שלנו, ה-queers, לחופש ולשוויון, אסור לנתק מן
המאבק כנגד דיכוי ואפליה באופן כללי, על כל צורותיהם השונות.
כ-queers, אנו מזהים בקלות את הדיכוי והאפליה המופנים כלפינו, אך קשה לנו
הרבה יותר לראות באלו דרכים אנו עצמנו שותפים לדיכוי ולאפליה כנגד קבוצות
ואוכלוסיות אחרות, חלשות יותר, שכל "פשען" הוא היותן שונות מאתנו במבנה גופן:
בעלי החיים.
במוסכמות שלנו, בהרגלים שלנו, באורח החיים שלנו - ומבלי שכלל נתכוון לכך או
נרגיש בזה - אנו גורמים סבל בל יתואר למיליוני בעלי החיים אשר חולקים איתנו את
כדור הארץ. במימון כספינו הם נתונים לניסויים אכזריים במעבדות, מורעלים
ברחובות, נכלאים בכלובים צרים ונשחטים כדי לספק לנו מזון לא הכרחי, עור, פרוות
וכו'. אך בעלי החיים אינם שונים מאיתנו ביכולתם לחוש כאב. רצוננו וזכותנו
הבסיסית לחיות חיים מלאים ומהנים ככל האפשר אינה חייבת לבוא על חשבון זכותם של
בעלי החיים האחרים לחיות חיים מלאים ומהנים גם-כן, מחוץ לכלובי הברזל והרחק מן
הניסויים הכימיים והסכינים השוחטות.
למעשה, עד שלא נבין כי זכויותיהם וזכויותינו קשורות אלו באלו, לא נוגדות
כי-אם משלימות אלו את אלו, לעולם לא נמחק את הדיכוי והאפליה מן העולם הזה.
והאם יש כלל משהו שראוי יותר להתגאות בו מאשר הנסיון לחיות באופן שאינו דורש
כליאה, עינוי והרג של יצורים חיים אחרים?
אבל מעבר למילים ולכוונות היפות, כל אחת ואחד מאיתנו יכול בחיי היום-יום שלו
לקחת חלק במאמץ הזה. אפשר, למשל, להתחיל להימנע מלאכול את בשרם המדמם של
יצורים חיים (זה גם בריא יותר!), ולסרב להפוך את עצמנו לבתי-קברות מהלכים.
אפשר גם לקנות רק מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים, זה לא דורש מאמץ מיוחד.
ובניגוד לאנשי-המערות - אין כיום כל צורך ללבוש עורות שנפשטו מגופותיהן של
חיות.
בניסיון להוציא את האפליה, הדיכוי והאלימות מאורח החיים שלנו אנו לא
"מפסידים" דבר, להפך: אנו מרוויחים עוד סיבה להיות גאים, להיות שמחים וליהנות
בתחושת אמת מהשהות הקצרה והיחידה שלנו בעולם הזה...
(חולק לראשונה ב"מצעד הגאווה" בתל אביב, 28 ביוני, 2002)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.