פעם אחת לפני הרבה הרבה שנים (כך מתחילות כל האגדות...) היה
נער צעיר ושמו אייל.
אייל חי באושר ואושר עם עצמו עד שיום אחד הופיעה בחלומו נערה
יפייפיה לבושה בשמלה לבנה ומסביבה הייתה הילה גדולה..
בעוד אייל מנסה לקלוט ולהבין את מה שהיא אמרה החלה הנערה
להעלם, וכל מה שהצליח להבין הייתה המילה האחרונה שהיא אמרה
ועדיין הדהדה בראשו כאשר התעורר..  המילה הייתה "לנדוד..".
כאשר גיבורינו התעורר הוא לא הבין את חלומו ומכיוון של היה לו
משהו יותר טוב לעשות - החליט ללכת בעבות החלום - לנדוד ולחפש
את הנערה היפה שהופיעה בחלומו.
עם שחר הוא ארז תיק קטן ובו שם בגדים ואוכל. הוא מכר את כל
רכושו והשאיר לעצמו את הסוס הנאמן שלו כדי שילווה אותו במסעו.
בעודם רוכבים לעבר הלא נודע הגיעו לצומת דרכים ואייל לא ידע
באיזו דרך לבחור, הוא עמד והזיז את ראשו מצד אחד לצד שני עד
שלפתע הבחין בדמות שהולכת לקראתו - ואמר לעצמו "היי, זו לא
הנערה שהופיעה בחלומי אתמול ?".. ובעוד הדמות מתקרבת לעברו
הבין שטעה ושלקראתו הולך איש ולא נערה..  והאיש הזה זקן ושערו
ארוך - נראה היה שנודד הוא הרבה בדרכים.  עצר אותו אייל ואמר
לו:"אני מחפש נערה יפה בלונדינית, עיניים כחולות ? האם ראית
אותה ?"
הסתכל עליו הזקן ואמר לו עם קריצה:"אני מכיר הרבה נערות
כאלה.."
הביט אליו אייל ועיניו מיואשות וסיפר לו את החלום שלו.  "עכשיו
אני מבין" אמר הזקן, "ומה בתמורה ? "  והושיט את ידו.
התלהב אייל ואמר לו: "אתה נראה רעב, יש לי כאן אוכל.." (וחייך
חיוך
מתחנן) - הוציא אייל את כ-ל האוכל שהיה לו בתיק (סנדביץ' עם
שוקולד)
והראה לזקן החביב.  ומכיוון שהזקן היה מאוד (מאוד) רעב הוא
קיבל את העיסקה, ובעודו נוגס בכריך אמר לאייל בפה מלא (אך עם
חיוך מרוצה): "שמעתי שגרה לא קרוב מכאן נסיכה יפייפיה. היא גרה
לבדה כי המאהב שלה יצא להרוג עבורה דרקון לפני שנה והוא עדיין
לא חזר, וכולם אומרים גם שהוא לא יחזור. מספרים שכל לילה יא
מתגלה בחלום למישהו בנסיון נואש שיבוא אליה ויעזור לה לחפש את
אהובה האובד, ובתמורה היא תעניק לו טבעת מיוחדת שמעניקה לכל
אחד שעונד אותה - 3 משאלות. אם הוא אכן יצליח למצוא את אהובה
חי - (כך היא מאמינה).
בעוד אייל מסתכל על הזקן אוכל את ארוחתו היחידה שאל אותו:
"לאיזה כוון ללכת ? איך אני אוכל למצוא אותה ? "  השיב הזקן:
"לך בעקבות השמש השוקעת ותן ללבך להנחות אותך." הביט אליו אייל
בעיניים מתוסכלות והביט על הדרך המתפצלת, ושוב הביט לכוון הזקן
אך...
הזקן נעלם.  עכשיו כבר דמעות החלו להציף את עיניו. הוא חשב
לעצמו: "איבדתי את הבית שלי, את האוכל שלי וכל מה שנשאר לי זו
התקווה למצוא את הבחורה ולהציע לה את עזרתי בתקווה שאמצא את
אהובה האובד ואקבל ממנה את הטבעת המיוחדת."

(המשך בפרק הבא)