מאיה לירי / כשהיית בי |
חדר ישן כורסא חדשה
ריחות שבת מחוללת
טומאת דרכים
מוקיעים-
נפש מיוסרת
בתאוות חרבות
צוחקים
צולבים
את שחשבתי אחרת.
מבערת אמונה אטומה
כרעתי בשעריך
מפאת שממה-
השבת
כלום ידעת לתת
כשהיית בי
מלחש
את שהרגע ביקש
מילות טהרה,
הן שפצעו לשונך?
והיית כאילם
לצד המילים שאולי-
נגעו לא נגעו
בחיי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|