משה שושני / ואולי היא מנגנת בי |
אבל לפעמים היא עוזרת כשגם לה כואב
על מצב המוזיקה צווחה חדה כמו סיכה
ובכי מיואש על ילדה יפה שאיתה שיחקה
גוש של עץ, מתכת וחוטי חשמל
נדחפה לי לידיים בידי הגורל
השינוי היה איטי אני אוהב לקרוא לו גנטי
הניתוח הצליח, החולה מת, ובלי לדעת הישתנתי
ומאז היא תמיד איתי איכשהו
וכשהיא לא גם אני אינני
ואולי בעצם אני לא רוצה להאמין
שכל זה בא רק ממני...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|