אני חולם או לא?
לרגע זה לא כל כך ברור.
הכל כל כך מוחשי - אני מרגיש את האדמה מתחת לנעליים, קשה
ויבשה.
אני מנסה להרים את המבט ולהסתכל מסביב.
מעין ערפל מכסה את עיני, ואני מנסה לצעוד כמה צעדים קדימה,
בשביל שיתפזר,
אני במקום גבוה, מעל העיר,
עכשיו, מבעד לערפל, אני מצליח לזהות שזאת תל אביב,
אני מנסה לראות עוד פרטים. העיר משתרעת לכל כיוון שאני מסתכל.
הנה מגדלי עזריאלי והבורסה, שתמיד מזכירים לי את ניו-יורק.
והנה איילון - כמו נחש שחור שחוצה את העיר לשניים.
אבל משהו לא מסתדר לי.
האספלט מנצנץ בשמש ואפשר כמעט להרגיש את החום שנפלט ממנו,
ואז אני מבין שהכביש ריק ממכוניות! אני מסתכל בפליאה לאורך הפס
השחור המעוקל...
נעלמו כולן!
אני מסיט את מבטי ימינה בחשש ורואה עשן סמיך מיתמר מאזור
תעשייה בלב העיר.
תחושה רעה מתחילה להתגנב לתוכי...
בום!!!
פיצוץ אדיר מחריד את השקט!
הלב שלי קופץ מהמקום, ואני מתכופף ורץ לחפש מחסה,
אחרי כמה שניות אני מתרומם לאט, כולי נסער, מביט מסביב...
בום!!!
עוד פיצוץ, גדול יותר
טרטרטרטרטר...
אני מזהה את הצליל של מכונות הירייה ומתחפר עמוק בתוך השיח
שמשמש לי מחסה,
המכונות ממשיכות לטרטר והאוויר מתמלא ברעשים חדשים:
אנשים צורחים בהיסטריה, בורחים, בלי כיוון ברור, רובם לכיוון
מערב...
אני שומע רעש של מסוק ומבחין בגוש שחור שחג מעל העיר, כמו
ציפור שמחפשת טרף.
קולות של שריקה באים בוודאי ממטוס, הרחק מלמעלה...