מצב של חוסר אכפתיות זה נחמד.
אדישות קיומית. לקיום של בעיותך, או שמא
לבעיות חבריך. יותר נכון לבעיות שאתה או
הם יוצרים בכך שאתם מתקשרים.
אין לך בעיה להזיז את הבהונות, אך חוסר
אכפתיות זה נחמד. אין לך בעיה להרים את
היד. הנשימה היא הקשר שלך
לאדמה. האדמה היא הקשר שלך למים.
והמים, מצידם, רק כאשר הם שקטים הם
הקשר שלך לכאב. רעש, תנודות המים
גועשים - הכאב נרגע, מפנה מקום לחרדה.
שכיבה במצב של חוסר אכפתיות זה יותר מנחמד,
זה אפילו סוריאליסטי.
היצירה היא הקשר שלך למציאות, לזמן ולטעויות.
ולכן החרדה מיצירה תנתק אותך מאושיות המציאות.
אז אל תסתבך, תהייה פשוט אדיש וטוב -
והעולם ישאר תמיד העולם.
תקשיב ללב שלך, אבל הפעם באמת -
רק הפעם תן לו לפעום באוזניך.
רק היום, הוא לא ילחש לך סוד,
הוא יצעק: "מצב של חוסר אכפתיות זה נחמד". |