עשר...

אני יודע שאנחנו לא חוגגים את היום הזה, שנינו היינו מעדיפים
להמשיך בשגרה שלנו אבל העיר הזו פשוט לא נותנת לנו לברוח.

תשע...

ובכל זאת השנה אני אפילו לא מנסה לברוח, אני לא חוגג, אבל
רוצה. רוצה לפחות קטע קטן, מנהג, עם המון מחשבה מאחוריו.

שמונה...

הנשיקה של חצות,

שבע...

היא ממש לא נשיקה של זוג אוהבים, היו להם הרבה לפני ויהיו להם
עוד הרבה אחרי, זו נשיקה אחרת.
זו גם לא נשיקה של תשוקה, תשכחי מזה, תשוקה זה דבר כל כך
ספונטני, שתכנון של מתי ואיך ממש לא עושה את זה.

שש...

זו נשיקה אחרת.

חמש...

נשיקה של שני אנשים, שפשוט רוצים לתת משהו, אחד לשני, ערב השנה
האזרחית.

ארבע...

הם רוצים לאחל "שנה טובה" ולהתכוון לכך. הם רוצים להביע
אמון, לדעת שכשהצד השני בסביבה, אי אפשר ליפול. גם אם
מתנדנדים.

שלוש...

זו נשיקה של בטחון, של לדעת שהצד השני תמיד יאהב ויתמוך. זו
נשיקה של תקווה, שהשנה הזו תהיה הרבה יותר טובה. לשניהם.

שתיים...

אז השנה, מכל מי שחשבתי עליו, חיבקתי או הכרתי - בחרתי. בחרתי,
למרות שאני לא חוגג, לתת נשיקה.

אחת...

בחרתי בך.

חצות.

Happy new year!