כבר הגיע סוף היום
ואני שוכבת במיטה
והמיטה ריקה כי היפיפייה
שלי רחוקה ממני אלפי
קילומטרים, אך בלבי היא
הכי קרובה שהיא יכולה.

תוך כדי שאני עוצמת את
עיניי אני רואה את דמותה,
מריחה את בשמה העדין, רואה
את שערה האדמדם נופל על
עיניה הקטנות.

עוד שנייה ממש והעיניים נעצמות
ואז אני רואה אותה, היא ניגשת
אליי לאט לאט, מתיישבת בצד
המיטה ונושקת לי, היא מחייכת
אליי חיוך מקסים שיכול לשבור
אלפי לבבות בכל העולם כולו.

הבוקר הגיע ואני פוקחת את
עיניי ומחפשת את היפיפייה
שלי בצד השני של המיטה,
אך היא לא שם, אני מסתכלת
שנית אבל היא עדיין לא שם,
ואז אני מבינה שכל מה
שהיה אתמול בלילה, היה
בעצם רק חלום מתוק ולא
יותר מזה.