כמעט
בכל פעם שבי נגעת
הייתי נפרמת, חוטים חוטים
היה לך מגע של קוסם.

משושיך שילחת
לתוך תת עורי
בשרי סימרת, חידודים חידודים
ליטפת אותי להירדם.

את כולי כישפת
אך השפן ששלפת
עיניו אדומות, חרוזים חרוזים
נתן בי מבט מסמם.

מחשבותיי חשפת
במילות טלפתיה
את עיני עצמת, עיגולים עיגולים
רוחי ידעת לרומם.

נהגת להבהיק
בצבעים זוהרים
נוצות של טווס, זהרורים זהרורים
גרמת לי להשתומם.

אך בתיבת עץ
אותי כלאת
החרב החדרת, ניסורים ניסורים
רק אז הצלחת להיעלם.