נסחף עם הרגש, הולך בעקבותיו
כל מקום שנמצא מרגיש בו בתוכי
מקום דמיוני או מקום מוחשי
תמיד ילווה הוא אותי
ורק כשבאמת ארגיש קצת בודד
אבקש לשלומו כי אותו מכבד
שעת הצורך הגיעה מהר
אני רק חלק מאותו האחר
זז ממקום למקום בלי דעה משלי
רואה עולמות אך אין בהם אותי
מרחף באוויר כאילו ציפור
מה עוד אומר? הינני גיבור?
מרגיש כה חזק אך המציאות היא שונה
אוהב מהלב את אותה נשמה
אך כמה כואב כשהיא כבר מלאך
חלפה היא מולי כמאין סכנה
רוצה אותה איתי בחזרה
מנסה לחפש אך תשובה לא מוצא
האם יש צדק שבו האדם רוצה?
שאלות כה רבות בלי תשובות החלטיות
הכל באויר מרחף לו בלהט
אחפש לעולמים בלי שום מקור לחיים
המטמון כבר אבד ואין דרך חזרה