הניתוץ האימתני
שלך שידעתי
הכמישה הקולנית
של עגל הזהב שלך
שגמעתי
שגיבותך המצומקת
כמבעד לעינית
נדמית כלא היתה
ראשית הפכה משנית
הריק הקיומי שהיה
אתה ואני, אני ואתה
שטפון תאים נוגעים
מפורקים וזועקים
הפך פכפוך חרישי
נמלט בו כל מגע אישי
רסיסיך התפלים
מפותלים, מעורפלים
מבעד המיקרוסקופ הדל
של חיים מתוך מחדל
בגומת הלחי המנושקת
שהיתה לך חלון
פושה היום
רק געגוע
מגע של חידלון
משם בדיוק ברגע חד
יקום גרגיר אחד
תא זרע מיוחד
שטרם נכחד
והוא יופרה ויאציל
יזין היובש והדם
ומתוך הריק הזה
שוב יצמח
אדם