מוקדש לאיש שהשפיע הכי הרבה על החיים שלי, יותר מכל אדם אחר.
וזה חבל.
כל פעם שהתפרצת ולא נתת לי לבכות
כל פעם שצעקת והערת את הדמעות
כל פעם שסגרת עוד דלת והשארת אותי בפנים
כל פעם שכיבית את האור והשארת את הפחדים
כל פעם שהלכת וקיוויתי שלא תשוב
כל פעם שחזרת ורציתי להתחבא
כל פעם ששתקת ואני רציתי למות
כל פעם שפתחת את פיך ושום דבר כבר לא היה יפה.
בכל פעם שאסרת ואמרת שאני לא מחליטה
בכל פעם שאמרת לי שזאת לא השיטה
אתה אמרת שאני אגמור כמוך
אתה אמרת שאני אגמור כמוך
אני שונאת אותך, אבל חייבת להיות איתך
אני שונאת אותך, לבד. |
