|
(מול הים - אחרי פיגוע הדולפינריום)
בתוך ים העצב שמסביב
היית צריך לבוא אלי
היית צריך לחבקני
בכל הכוחות שאין בי
בליל אפל, מהביל ודומם.
היית צריך ללחוש באוזני:
"הירגעי, אהובה"
ללטף את ראשי עד שאירדם.
בתוך ים העצב שמסביב
היית צריך לאחוז במותני
היית צריך ללפף אותי
בתנוחת הכפיות הגאונית.
היית צריך לאגוד את גופך
בתוך גופי, ואיתי
לברוח לארץ דמיונית.
בתוך ים העצב שמסביב
לא אמרת לי דבר
לא באת אלי כבעבר
לא אמרת לי: "יהיה טוב"
לא מצאת בי ניחומים
לא שעית לדממת התחנונים
רק הוספת לי מכאוב. |
|
|
הדף האחורי
שלום, חבל שאתה
לא בבית, אני
נאלץ להשאיר לך
הודעה בסלוגן,
רק רציתי להגיד
שאני בקומפלקס
התאומים ונראה
לי שנגמר להם
הטחינה, אז שתדע
לך שתמיד אהבתי
אותך, נכון זה
לא מערכת יחסים
נורמלית, אבל
הסלוגנין היו
משהו!
אז תודה ושלום
אני עובר
לעמבה.
יק טיבטי, לקוח
של פלאפל
התאומים
בגבעתיים,
מאוכזב מההומור
שלו, מהטחינה
שאזלה ומהדף
האחורי שלא
מחזיר צילצול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.