לחברה שלי יש פלסטר על היד. היא היתה קצת עצובה בזמן האחרון
ופתאום, עכשיו, באמצע שעור ספרות שמתי לב שיש לה פלסטר על היד.
הפלסטר הזה מרובע וחום והוא גורם לעור שלה להיות חיוור. הפלסטר
הזה עושה לי הרגשה לא טובה. הוא עושה לי הרגשה מאד רעה, למען
האמת. אבל לא נעים לי שאול. זה לא כמו פלסטר שיש למישהו על
האצבע ואז אפשר לשאול בלי שום בעיה: מה קרה לך? ולשמוע סיפור
משעשע על זה שנחתכה לו האצבע תוך כדי תפירה או משהו. זה שונה.
אי אפשר לשאול. אני אפילו לא מביטה בגלוי. אבל הפלסטר מושך
אליו את עיני ואני מגניבה אליו הצצה מדי פעם כשהיא לא מסתכלת.
למה היא לא מספרת לי שום דבר? אני תוהה ביני לביני. אולי היתי
יכולה לעזור? איך זה שאני לא יודעת עליה כמעט שום דבר רציני
ומשמעותי וכשרע לה היא לא פונה אלי? אני אוהבת אותה, למה היא
לא מבינה את זה? אולי היתי יכולה למנוע מהפלסטר הזה להיות לה
על היד למשך שבועות, מזכיר לי אימה מעומעמת וחוסר אונים. שלי.
איזו מין חברה אני? |