New Stage - Go To Main Page

עינת בן-דוד
/
חיילים

פתאום היתי מוקפת כולי בבחורים יפים, חסונים, גבוהים ואמיצים.
הסתחררתי מעט. לא ידעתי לאן להפנות את ראשי. בכל מקום עמד לו
בחור נאה עם הוריו, אחיו, חבריו, חברתו. לא היה מפלט.
בעודי מתהלכת סביב, עיני לא יודעות שובע, אני מרגישה איך הבטן
שלי מתחילה לפרפר ולגעוש. כמה היתי רוצה בחור אחד כזה לעצמי!
היתי כורכת את זרועותי סביב צוארו ונושקת לו והוא היה כל כך
שמח אחרי שבועיים או שלושה שלא התראינו וכל הלילות הוא הרהר רק
בי. בדיוק כמו הבחורה הזאת שעומדת בחצאית פרחונית וגופיה לבנה,
עורה שזוף והיא שלובה היטב בין קפלי המדים שלו.
איך אעבור את חיי בלי שיהיה לי חיל שכזה משלי?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/11/03 0:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עינת בן-דוד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה