מישל אש / לאבישי בעלי |
עקב בצד אגודל, זחילה שורטת ברכיים, באדמת טרשים,
ארץ אוכלת יושביה, שותה דמי כדם ענבים,
בגבי צלפו שוטים והוטחו בראשי אבנים וחרבות שיספו אישוניי,
לבי
עד נגוהה אחרונה בפסל הקריסטל לא לי צלצלו הפעמונים
עד אליך וממך
כשפים עשית בי, רפואה למדאוביי ונתת בי העוז והגבורה
ופרטת אותי למעות של זהב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|