עדינה-וי ויינברג / הברוש |
בחלומותי...
אני עומדת מול הברוש שבו חרטתי,
את שמי ואת שמך באותיות גדולות
הזמן כאילו ועמד מלכת
ולא ניכר כי חלפו הרבה שנים.
כל הימים ההם
כל הימים בהם,
טיילנו יד ביד
היינו לב אחד,
כל הימים ההם
כל הימים בהם,
שיחקנו מחבואים
וגם תופסת
חוזרים אלי
ממרחקי הזמן.
בחלומותי,
אני מנסה להדביק
את מרחקי הזמן
העומדים כחיץ בינינו,
רציתי להשליך אותך ממחשבותי
אך זורם אתה כדם בעורקי.
רציתי למחוק אותך מתוך תוכי
אך שמך חרוט איתן בתוך ליבי.
כל הימים ההם
כל הימים בהם,
טיילנו יד ביד
היינו לב אחד
חוזרים אלי
ממרחקי הזמן.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|