|
" עכשיו אני כי ההוא הלך "
" יש דברים
לא נבין לא נדע
נעשה גם דברים שנראים בלי סיבה . . ."
"הוא פתאום כשלא באת
נעשה לי חם,"
קול קורא ואין דבר
קול קורא ואף אחד לא כאן .
זעקות רחמיים אתה משמיע
בליבך אין מאום .
"רק אותך אוהב הלילה
דמדומים -"
בלי מנגינה ,חוזר הקול מכה גלים
"זה עוטף אותך הרחמים"
קול גדול גובר ,
ואתה מרגיש אבוד.
פוסע בשבילים לא מוכרים
וכולם פשוט נראים רעים.
"אתה יודע הכול"
והיא אותך לא עוזבת, רק את דעתה אומרת וחוזרת ,וחוזרת . . .
על אותם מילים צלילים שאתה כבר יודע ונוגע
"אז מה אבקש לי במה אבורך"
שתעמוד לצידי עם גופה הרך -
קטורת בושם שערה אשר מנצנץ באור זריחה
ניחוח גופה אשר לא אדע.
רק את קולה אשמע
לא אדע,
לאן תוביל אותי בייסוריה . . . |
|
|
נניח שכתבתי
סלוגן,
ואישרו לי אותו.
ואני אלך ברחוב.
ואנשים יגידו
לי.
יו מלגזן, ראינו
את הסלוגן שלך
בבמה, אפשר
חתימה.
ואז איזה מעריצה
בלונדינית כוסית
תרד לי מתוך
הערצה.
ואחרי זה אני
אופיע בדודו
טופז.
ואחרי זה תהיה
לי תוכנית משלי,
ראשון בסלוגנים.
תתנו לי לשלוח
פיתות במקום לחם
עם הסלוגנים
שלי?
המלגזן הזועם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.