קוקי: חתן. טוב'לה: כלה. הרב: רבי. בר-בי: רב.
ערב. רב נאסף במקום.

קוקי (בלחש): אמרתי לך שצריך להתחתן בקפריסין. איפה הוא?!
טוב'לה: קוקי אנחנו כבר בחופה, אז אל תהרוס. אני אומרת לך שכבר
יגיע הדוס!
כולם מתחת לחופה, הרב מגיע.
הרב: טוב, נתחיל מהר, יש לי עוד 7 אירועים להספיק היום. יתגדל
ויתקדש שמי רבא..
טוב'לה: אבל כבוד הרב! אנחנו בחתונה עכשיו! לא בלוויה.. מה
נהיה?
הרב: אה, אז את זאת שחורזת?.. טוב, אל תפריעי. יתגדל ויתקדש..
קוקי: כבודו! ארוסתי צודקת. למה אתה עושה את זה?
טוב'לה: אתה תהרוס את כל השמחה, יא רב טיפש, ואני כבר משכנתי
את האוטו בשביל השמלה, אז אל תהיה עיקש!
הרב: נו, אין כבוד. טוב, אם אתם רוצים שאני אהיה לא נחמד, אין
בעיה. נגמור עם זה מהר ובלי הבדיחות שאני תכננתי. יתגדל
ויתקדש..
קוקי: רבי! אתה לא מבין שאתה מקריא מלמולים של מתים במקום
מלמולים של מתחילים לחיות ביחד!
הרב: נכון, שכחתי. אני כזה כישלון.. מי עשה אותי רב בכלל..?
(תוך כדי יבבות קורעות לב אלה הוא מתיישב ביאוש על רצפת החופה
ושובר את הכוס עם ישבנו)
הקהל: מזל טוב! מזל טוב! (מחיאות כפיים, מוזיקת ריקודים. הקהל
מצטוות לזוגות ופוצח בריקודים סוערים. אורות של דיסקוטק, הזוג
הטרי מתנשק בלהט, הרבי בוכה).