יום שבת, 11 באוקטובר, 2003.
יום מלא תהיות.
1/3


קר, רועד וכואב
חושב, יושב ורעב

בזמן שאת שם מבלה
אני מתייבש לי פה כמו נבלה

את איתו כבר חצי שנה
ולי את לא ממתינה

כואב לי בפנים יותר מבחוץ
אבל למי אכפת
הנפש שלי כמו גוזל עזוב בצד.

איך היא הסתדרה הכלבה כפוית הטובה
נתתי לה הכול ואני עדיין כבול לידה

איזו אכזבה, בניתי ארמון וצבא
אך הפסדתי במלחמה
הוא לקח לי אותה בלי לומר מילה
לחץ לי את היד ונתן לה נשיקה
בן זונה

שורף לי בלב והמח מתפוצץ
אין לי חברה אני ממש כמו מצורע