הופיע במגירות ב-29.11.01

והיא שוב מכסה את הראי על הקיר
שלא תיאלץ שוב לראות
עיניה הנפוחות מחוסר שינה,
או אולי זה בגלל הדמעות.

שוב הרגש פצוע והיא מחפשת
את האשמה על מה לתלות.
זה הכל בגללה, המסובכת הזו,
או אולי זה גם קצת בגללו

שוב נכתבים לה שירים למגירה,
מעצמם הם זורמים אל הדף.
כי העצב הוא מה שמוליד משוררים,
או החורף הזה המכושף.

ואז שוב היא זוקפת ראשה וגווה,
מבטים מפתים לכל צד.
כי הגיע הזמן שוב למצוא אהבה,
או, אולי... תישאר כבר לבד.