לא מזמן פגשתי את חברה שלי ברחוב... חברה שלי לשעבר... כן, כן,
כזו ששוכבים איתה, כזו שהיא על תקן 'חבר'. היא אמרה את הדברים
הרגילים שאומרים לאדם שלא ראינו מלא זמן. "את נראית טוב",
"אהבתי את האת החדשה" (המשפט הזה הפיל אותי לרצפה... נפרדנו רק
לפני חודשיים בערך... לא השתנתי מאז!!! לא הספקתי...), ואז היא
בכלל הנחיתה עליי מכה. הרגשתי שזה נכנס לי ישר לפנים. היא אמרה
שהיא רוצה שנחזור... נכנסתי לשוק! לא ידעתי איך להגיב... כל
שניה נחבט בכתפיי אדם אחר, שלא יכול היה אפילו להעלות על דעתו
מה רץ ברגע זה במוחי. אנחנו באמצע רחוב די ראשי, בשעה הכי
עמוסה ביום... בסביבות השעה חמש, כך שאי אפשר לעמוד אפילו,
ואני חושבת על 300 דברים בשניה... ומנסה להשאר עומדת על שתי
רגליים. בסוף, הייתי חייבת לצאת מזה... הייתי חייבת לברוח
ממנה... אמרתי לה שיש לה את הטלפון שלי ושאני חייבת ללכת
עכשיו... היא לא ידעה שאני הולכת לחבר שלי. אלי, בחור מקסים
לכל הדעות, חוש הומור נהדר, כזה שגורם לי לצחוק צחוק מתגלגל
בקולי קולות. כזה שגורם לי להרגיש הכי מיוחדת, בכל שלב של
היום, גם כשהוא רחוק ממני. ולא פחות חשוב - הסקס... הסקס
מדהים! אבל באותו רגע, כשהלכתי ממנה, הוא היה הדבר האחרון
במחשבותי... למען האמת, הוא כלל לא היה במחשבותי. באותו רגע,
כשהלכתי ממנה, רק היא הייתה שם, ממלאת את כל ראשי במחשבות על
התקופה הארוכה והיפה שבילינו יחד. באופן מפתיע ממש, כל הדברים
הרעים שבגללם כל הסיפור ביננו התפוצץ נשכחו, והדבר היחיד
שיכולתי לחשוב עליו זה כמה אני רוצה אותה... את נועה... ששוב
תהיה שלי...
לנועה יש שער בלונדיני ארוך, שגולש לה על הגב ומגיע עד לתחת.
אני בדרך כלל שונאת בלונדינים, בלונדיניות, הכל... אבל נועה...
היא משהו מיוחד... עם השער הזה, החלק, המבריק, ועיניים שחורות
בוהקות, היא ממש כבשה אותי... כבר בפעם הראשונה שנפגשנו.