בלילות בהירים , בשעת החצות או לפני דמדומים, ניתן לראותם-את
אנשי הרמזור, שביום נקראים: "אנשים".
הם עומדים בשפת כביש שומם, מביטים לרמזור- גופם כדומם - כי "
אסור לעבור"...
ההמתנה ארוכה, והשקט מחריש-אך ללא מחשבה, לא יחצו את הכביש.

ביום נקראים בשמות: "אנשים מתורבתים" חביבי הבריות"...
נטולי הגיון, וחסרי מחשבה- מפועל עד משכיל הם נקראים "החברה".
אך זאת לא ידעו-כי אינם בין חושבים, הם "אנשי הרמזור", אם כי
לא אנשים.

ובזתי לאדם, לערכים לחברה, שהופכת עולל למדוכא
מחשבה...ודיבורם?! דיבורם רהוט במילים מתייפות, שלולא למידתם,
היו כקירות.
הם אלו שהמציאו את מונח "המילה הגסה"-כי אסור שידעו  איך עושים
אהבה..

לפני כעשרת אלפים שנה עבר האדם שינוי, מהיותו ניאדרטל להיותו
מה שהוא-ההומוסאפיאנס שלמד השראה, פיתח כלים ליצירת הבנה.
וכיום החברה נחלקת ל-2 : האחד האדם , השני- בן כלאיים...
והם נפוצו מאוד ,נמצאים בכל "חור"-ההומומטרופוליס, הם אנשי
הרמזור.

אנו חיים בחברה שאותה הם יצרו, מלאה בחוקים באיסורים בטאבו.
הכלל מעל פרט הם עיקרי התורה, והחוק הוא קובע-את חשיבת
הברייה.
הסיבה לכך שהם מתבצרים מאחורי סוללות של חוקים, הוא הפחד לחשוב
או לעבור שינויים.
מתאספים בצרורות וחושבים כקבוצה, מאבדים מעצמם לטובת האוגדה.

אנו נמצאים בעולם שבונה מכונות, שבונות חזרה את דרכינו לחיות.
והתורה מועברת בין כל אב לתוך בנו, במשפטים של "חוכמה" בפתגם-
במחזור.
תמיד אמרו לי :"אם מישהו יפגע בך תתעלם ואתה כמנצח" אך במציאות
זה שונה , ועדיף להתווכח...כי אם המשפט הוא נכון, אזי יש
סתירה, בדריכה על תיקן , אין תגובתו חזרה...האם זה הופכו
למנצח?! הרי תקפתי והוא התעלם, וכעת הוא מרוח, כטפט משתפל...

אל לנו להיכנע לתכתיבים בלי דעה, אלא להיות חופשיים בחופשיות
יצירה, לא לקבוע קביעות או הכללות על גזעים, כי כל הנפשות
רוצות בחיים.      לתת למחשבות דרור לפריצה, להחליט החלטות על
סמך עיקרון הבחירה,

     
        ובהיותך חופשי  לגורל עצמך-דע איש כי האושר אתך!