לפעמים זה פשוט נמאס, כמו עכשיו למשל, נמאס לי כבר מכל הקטעים
שלך.
כל הזמן אני שומעת "לא יכול", "אני נורא עסוק" ,"יש לי מלא
דברים לעשות..." אז אתה פשוט יכול לקחת את הדברים שיש לך לעשות
ולדחוף אותם לאתה-יודע-איפה! זהו זה, נגמר אני כבר לא קונה את
האני לא יכולים שלך! כי כמו שהמורים אומרים (ואני נורא שונאת
את זה) "אין לא יכול, יש לא רוצה" וזה מה שאני חושבת...
אתה פשוט לא רוצה לראות אותי, לא רוצה להפגש איתי, אבל אם זה
העיניין (והרי אתה זה שדיבר על כנות) אז למה לא לומר לי את זה
בפרצוף?! אני עושה הכל בשביל להפגש איתך, הכל! ואתה בשלך, מבטל
פגישות על ימין ועל גרב ומצפה שזה יעבור בהבנה. לעזאזל איתך!
עכשיו באמת הכעסת אותי, אבל באמת! אז אני אסיים פה לפני שאני
אשבור את המקלדת.