במעלה הסיבוב על הדשא,
נגלה לפני מתוך חלום,
יצור מיתי מעולם שאבד,
וכיצד אוכל להכיל זאת?
כיצד אוכל להכיר את הזרימה הטבעית
לידך אני החזיר, הגס המשמיד, המתפלש בחטאיו
ואתה אצילי ושקט ומושלם
נופל נשאב לתוך מנהרת הזמן האנושית,
ומתוך החלום אני מפציע
חזיר בר שרץ בין שרכים ועצים ביערות אפלים,
ומחפש שורשים
לא חושב, ולא מתייסר רק הווה רק חי,
בכל צעד ובכל נחרה מסתתר סוד היקום צורח אותו החוצה ללא בושה
גל של עוצמה.
לעד תהייה הצד החייתי, הצד השלם שבי.
ואז הבנה מוזרה נוחתת עליי,
זוהי ממלכתך ולא ממלכתי,
כך הייתה, גם אם תכחד כך תהיה לעד.