ושוב היא לוקחת אותך, למקומות שאינך מכיר, שאינך יודע.
נושאת אותך איתה-  לאן שתרצה, לאן שיקחו אותה רגליה.
ואינך יכול בלעדיה ואינה יכולה בלעדייך.
ואתה הולך איתה, מלווה אותה, שומר עליה, מקיים אותה.
והיא אותך סוחפת. ואתה כלי לעיקר.
היא זועקת ללא קול, ללא מילים, כ"כ חזק.
אך אתה אינך שומע- אף אחד אינו שומע.
אך אתה מרגיש- מרגיש את עצבונה, מרגיש את רצונותיה.
ומלווה אותה- לאן שתרצה, לאן שיקחו אותה רגליה.
והיא זקוקה לך.
ולפעמים שותקת, ואינך מרגיש.
לפעמים ישנה בנחת, ואתה- הורס את שלוותה!
לוקח אותה עימך- כי אינך יכול בלעדיה ואינה יכולה בלעדיך.
ועכשיו אתה העיקר. והיא...
איפה היא?
הרגשת ששמחה איתך כשלקחת אותה.
אתה יכול להישבע ששמחה,
וראית אותה מחייכת, ונהנית עמך.
אך היא נעלמה.
ובלילה היא זועקת.
ואתה- אינך שומע את קולה, רק מרגיש.
ומתנצל, ומתחרט, ומבטיח- שתהיה שלה.
ולא מבין איך יכולתם להתחבר כ"כ למקום בו היא נעלמה לך.
ואתה מתאמץ- ובבוקר היא חוזרת.
ואתה משתדל- והיא מחייכת.
ויודע שטובתה- טובתך.
ושוב- נותן לה לשאת אותך למקומות שלא ראית,
למקומות שלא ידעת,
לדברים שלא שמעת ולא החכמת.
והיא- שמחה, מלאה בחיים. ואתה- איתה.
ואין בה פחד- רק תעוזה.
המון מרץ להספיק את מה שאתה דחית.
ואתה רץ איתה
ונסחף
וסוחף
כדי לתקן את מה שהפרעת,
כדי למלא את שניכם בחיבור המדהים שלה.
והיא נושאת אותך על כנפי נשרים,
ואתה-
בעיניים עצומות נישא איתה,
יודע אותה,
בוטח בה ויודע כי היא תוביל אותך למקום מבטחים.
ומבטיח כי לא תפגע בה- לא שוב,
ומבקש- לא לעזוב אותה,
לא להחזיר אותה,
לא בטרם עת.
לא עת שתחייך חיוך גדול של נחת,
ותדע-
שהגיעה שעת הפרידה.