את לוכדת אותי שוב,
לעוד נצח אחד.
הייתי רוצה למות עכשיו,
או אולי לחבק אותך,
את לא מרשה לי לחבק אותך
וזה שורף.
הפחדים שבי רצים סביבי,
הדיכאון מתחיל לחלחל שוב,
הכח שלך עכשיו הוא כבר רע,
כמו סטאלין בתוך המח שלי
וקר לי עכשיו, כל כך קר.
הכל סתמי עכשיו,
מלנכוליה בועטת בי בבטן,
כבר לא פרפרים,
אין סיבה לחיות, הניקוטין נגמר.
בכאב הזה אין שום דבר אמיתי,
רק הלחץ הזה בבטן,
כמו סרט הזוי,
שורף לי עכשיו
ואין לי לאן לברוח
רעש המכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.