[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סצינה ראשונה
רחבה גדולה, קבוצה גדולה של אנשים במדי ט' עומדים בדאבל יו (W)
מדוגמנת. לתוך הפריים נכנס מישהו עם נעל אחת על הגב חצי קצף
גילוח על הפנים מכנס לא מכופתר ממש וחולצה מדובללת. כולם
נותנים לו הקשב. הוא מתקרב לדאבל יו  עובר ליד כולם ומתחיל
לצעוק.
המפקד: אתם תתביישו לכם, ככה עומדים באמצע שום מקום בצורה של
אות? מה אתם מפגרים?
חייל: אהההה המפקד אבל זה הפקודות שלך.
מפקד: מה אתה מקשיב לי? למה אתה פונה אלי? למה אני שומע קולות
בראש? קיבינמט!! (המפקד צועק מילים לא מובנות משתנק ומתקפל על
הריצפה בתנוחה עוברית).
חייל: אה, המפקד אתה בסדר?
המפקד (מתיישר בשניה): בסדר? מה זה בסדר? אני חושב שאתה לא
בריא, אני שולח אותך למפ"ק.
חייל: אני חושב שאתה מתכוון קב"ן.
המפקד: אתה לא תגיד לי מה אני להתכוון. יאללה זוז.

סצינה שניה
החייל יושב בחדר המתנה ליד דלת צבועה בצבע ורוד. ומעליו יש שלט
המפ"קיה. לידו יושב מישהו שכל הזמן ממלמל, אני לא הגיוני, אני
לא הגיוני. לידו יש מישהו עם חולצת משוגעים. (מעליו שלט  שבו
כתוב בסצינה  הבאה יש ארמדיל). נכנסת לחדר אחות.
אחות: הבא בתור.
חייל: זה אני.
אחות: קוראים לך הבא בתור?
חייל: לא.
אחות: אז שב בשקט מעצבן. הבא בתור, מי זה הבא בתור?
מישהו עם חולצת המשוגעים לוקח את השלט ונכנס לתוך החדר שמאחורי
הדלת הורודה. (המצלמה נשארת בחדר המתנה)
חייל מחפש חומר (...) לקריאה, לא מוצא. החייל שומע את זה שלידו
ממלמל לא הגיוני.
חייל: מה לא הגיוני?
חייל שני: אני.
חייל: למה?
חייל שני: הדמות שלי לא הגיונית, אני דמות משנית אשר אין לה
משמעות בטקסט האווילי הזה. אין לי  משהו מצחיק, אין לי טקסט
מגוחך או חכם. הכל אצלי סתמי ומשעמם. אפילו עכשיו הקורא יוצא
מהטקסט בגללי. הנה עכשיו תראה, האחות תכנס לפה רק בגלל ההרצאה
שלי.
(זה עם חולצת המשוגעים והשלט נכנס בפליק לק לאחור ויוצא
מהפריים ומשאיר במקום נראה לעין את השלט שכתוב עליו בסצינה
הבאה יש ארמדיל). אחות נכנסת אחריו ומקריאה מדף השמות שלה.
אחות: דמות ראשית?
חייל: זה אני.
אחות: כנס בבקשה!
חייל נכנס, האחות פונה לחייל שתיים.
אחות: מצטערת אבל הכותב לא רצה לשעמם את הקורא.
חייל שתיים: ידוע לי. (מתיישב וממלמל לעצמו אני לא הגיוני אני
לא הגיוני וכו')

סצינה שלישית
(החייל נכנס ומאחוריו נטרקת הדלת. חושך, פתאום אור עמום ויש
ארמדיל בחלוק לבן עם משקפיים עליו. מאחוריו על הקיר תלויות
המון תעודות ממוסגרות והארמדיל על שולחן ומאחורי השולחן
כיסא).
הארמדיל לחייל: שב בבקשה!
(החייל יושב).
ארמדיל: שלום לך אני דוקטור מפ"ק שופנהייר.
חייל: אמ נעים מאוד.
ארמדיל: אמ בוא נמשיך. (הארמדיל מוציא בריסטול לבן בגובה 18
סנטימטר ורוחב של 12 סנטימטר ועליו כתמים שחורים)
ארמדיל: מה אתה רואה פה?
חייל: האור פה קצת עמום, אבל זה בריסטול לבן וכל מה שכתוב
למעלה, אין לי כוח לחזור על הטקסט.
(ארמדיל מהמהם ורושם משהו בתוך דף, הארמדיל מגיש לחייל דף
פוליו).
ארמדיל: צייר לי כבשה!
חייל: אל תעשה פרודיה על הנסיך הקטן!
(הארמדיל שוב מהמהם וכותב)
ארמדיל: בוא נשחק משחק אסוציאציות זה...
חייל מתפרץ: אני יודע מה זה המשחק הזה. אני מוכן, שלוף מילה.
ארמדיל: צבא.
חייל: פרופיל 21.
ארמדיל: אבא.
חייל: מכות.
ארמדיל: אמא.
חייל: בוכה.
(וכך הם המשיכו. למי שיש רעיון איך להמשיך את זה מוזמן.)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- "סליחה, מה
השעה?"

- "למה אתה
שואל?"


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/11/03 12:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעם פטמן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה