סערה. היער נחצה לשני חלקים.
הציידים ששונאים אותו ואלו שמתרחקים.
בקצב מונוטוני אחיד מפואר התפלשו החיות באותו הצבע.
הארנב השוטה הסתתר בתוך השקע.
החיה היחידה שהצבע לא חדר לתודעתה.
נולד עם הצבע הכחול הרחק מהמכונה.
בתוך השקע הארנב נח על החלק הקל.
עצם עיניים ולא דאג בכלל.
אין יותר קושי, אין בעיות.
אין עצבים ואין חרטות.
תם המרדף.
תם הכאב.
נצבע הרי הקוץ שהיה נעוץ בלב.
השלים עם הטורפים ועם כל הקולות.
נעלמו ההצגות וכל השאלות.
הצבע התפשט. הוא נהיה מוכר.
החיות מסביב שכחו שהוא היה מנוכר.
זכרו אותו תמיד בתור חידה.
הארנב השונה החל למרוט את הפרווה.
אז הגיע החלק הרע.
החיות חשקו בשינוי ופעלו בחולשה.
היית אנוכי ופגעת בשכניך.
עכשיו תשלם על כל חטאיך.
הארנב נעוץ באדמה ללא שום כלים.
לצבוע את עצמו לצבע אחר ולהתחיל חיים אחרים.
הנשמה שלו מיוסרת רועדת מחשש.
רק צבע אדום, זה מה שנדרש.
אין מחילות ואין תיקונים.
החושך מפתה וגונב עוד חיים.