סם ואל / סורגים |
רואה אותה דרך סורגים,
ולמרות חיוכך הממיס ועל אף מגעך תמיד תהיי עבורי מאחורי רשת
מתכת צפופה.
ואת מטושטשת, רחוקה. כבר שנים שאת באה אלי לנחמני.
אל תנסי להעביר את אצבעותיך הרכות דרכם, לא אאחוז בהן ולא
אנשקם, כי דרך ריבועי כאבי לא תוכלי לחדור.
וגם כשישובו ימים לתקנם וילדים יצאו לחופשי עדיין אהיה כלוא,
כלוא בילדותי, כלוא בתמימותי, כלוא באהבתי, כלוא בשכולי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|