[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יורם רומם
/
משהו פסיכודלי

אני רואה את השמש שוקעת בחצות, הירח מסרב לעלות
הבוקר כנראה יתמהמה, המחר לא יקרא אתמול
גלי הים חוזרים שוב אל החוף הריק
ואני שם מנגד שוכב וגם שותק

אני מוקף נשים בציפורני חתול, צבעים עזים של שוק
תרנגול שחוט מטקס כפרות עוד מהשנה שעברה

מגדת עתידות בלבוש צועני מתקרבת לעברי בחיוך מנומס
חוזה לי הצלחה בתחום לא מוכר
אחר כך מושיטה את ידה לקבל את הסכום שסוכם לא מכבר
בידיה מונח כדור בדולח ישן. בתוכו הבזקים של עבר מעומעם

כוכבים צונחים מעלי מתפזרים למיליוני רסיסים
אתם מתרסקים אלפי משאלות שעוד לא הספיקו לשאול אותן
נשמות תועות. ילדים נטושים

ראיתי מטוסים בשמים אדומים. הם חגו כמו להקת ציפורים מבוהלת
מותירים אחריהם הרס וחורבן, הורגים כל שמחה שצומחת בינות
לבתים
יצאתי בזחילה מתוך בניין הרוס שהתמוטט
גורר את עצמי החוצה, מפלס דרך בין הגופות
מוריד את האבק מעלי, נושם אויר מלחמה
אז ידעתי המלחמה לא מביאה עמה בשורות חדשות

ואת שוכבת לך עירומה לידי, גופך רועד קלות מחכה
למגע האלים, מחכה שאחזור
ואני יושב, מביט בך, בגופך הרטוב הרוטט
ו...

סופות מדבר, חום יולי אוגוסט, סוחפות אותי אל תוך ענן של חול
לוקחות אותי אל מקום לא מוכר, מספר נומרולוגי לא קבוע.
ובאמצע השממה, בין חולות המדבר, ממש בתוך הכלום הריקני,
מונחת לה נרגילה כסופה, ועליה באותיות קדושה לבנות חרוט השם-
אברהם.

ראיתי עור נחש שהושל.
ריפדתי ממנו חרב עתיקה.
אני חושב שהיא הייתה שייכת לאציל מהמאה ה-19 מארץ רחוקה
אחר כך לקחתי את החרב המרופדת, והשלכתי אותה לים אל המצולות
שם מקומה לעד.

אני מעשן לעתי בנרגילה.
מוציא עשן לבן שמתמזג במדבר
בצורות גיאומטריות שונות, ואחר כך פושט צורה

אני חי בשני יקומים מגבילים זה לזה. אחד אפור, בנאלי, עגמומי
השני ספורדי, מטורף, צעקני

נשים וגברים במחול של שדים וטירוף.
אורגיה באמצע היום ליד מזרקה מקוללת בעיר מחוברת ששרה לעתיד
רקוויאם איום
עובר בדיזנגוף על פני נרות נשמה מפוזרות בחלון ראווה, כאילו
להזכיר
כאן היה פיגוע שנשכח לפני קצת פחות משנה
היה לי חבר שהיה מוטרד מערפדים. הוא הכין לעצמו משקה דם ונדם

הכרתי פסיכולוגית מומחית של ממש. היא בחנה אותי לא מעט זמן
ואחר כך שאלה:
האם אני חושב שהתאבדות זו גבורה.
הרהרתי כדקה והשבתי:
"רק בפעם השניה, רק בפעם השניה"

האהבה הכתה בי באמצע מסע לגמילה מנשים, לא יכולתי להתאפק
ונסחפתי לתוכה נזרק לכל כיוון אפשרי ובלתי אפשרי כאחד.

את מביטה בי, מגלה הבנה. לוקחת את ידי ומעבירה על גופך הרטוב
בידי סיגריה. אני מעשן. קם לרגע ואחר כך חוזר אליך לעד







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הדרך לגיהנום
רצופה כוונות
טובות ,אבל
כשמגיעים אז כיף
כיף כיף




השטן


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/11/03 13:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יורם רומם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה