בלי להגיד יותר מדי
כי אין מקום לפלצנות
עדיין, ברגע רצינות
אומר מספר דברים ודי.
שפה רמה וחרוזים
איני דוגל בסיבוכיות
ככלי, שירה היא די סיוט
אך לא על זה נשרוף "דפים"
ההגדרה בורחת לי,
אולי היא אף פעם לא הייתה
קשה לחיות בלי החלטה
אולי בכל זאת טוב גם בלי.
ניסיתם אי פעם לרדוף -
את החומק בין הידיים,
את המהיר ממך כפליים,
ולבסוף קיבלתם בלוף...?
רציתם משהו כל-כך -
שזה הפך למטרה,
לאמצעי ולסיבה...
והימים זרמו לפח
הראש אינו מפסיק לפעול -
הוא מתכנן לו מזימות,
הוא מכרסם לו חוויות,
וכך מוכר אותך בזול.
אתה קורא לכל זה שטות -
מבטיח הבטחות לשווא,
מוציא חיוך בלי תוכן רב
ושוב נכנע בלי התנגדות.
אין לי מוסר ולא השכל,
כי זה יחזור לו בשנית
גם בשלישית וברביעית,
אז מה נותר?
להתחשל? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.