כשלון
אפרוריות העננים
המכסים את גורלי,
דרך חסומה
ללא מוצא.
אותות חד משמעיים
לא אומרים דבר עוד בשבילי,
רק השתיקה תבשר
שלא יצא.
באמת שניסיתי.
ניחומים
אסור לחשוב שרע.
רק בערב, מול הירח,
הוא משתפני בבדידותו,
אני משתפו בכישלונותיי.
הוא מרגיעני,
יודע שכל עוד אכשל-
אהיה לו לחבר.
ואסור לחשוב שרע.
אחריות
המבט בעיניו של זה
העומד מול ההריסות,
דמעותיו באור חיוור
ירצדו כאות קלון,
הוא עומד מול השברים,
הוא מזהה את הגופות,
רק מבטו מסגיר שלא
הייתה סיבה לכישלון.
מעצמי
אני שוב לוקח פגיון,
שוב נרתע לאחור באימה.
בשני הצדדים משתקף,
וביניהם- הדממה.
שוב עומדים הצדדים למבחן,
שוב תלויה באוויר האיבה.
ויתקוף האחד את אחיו,
ובעיני שניהם- אכזבה.
(כל השירים נכתבו ב26/10/03) |
