ליהיא גרשון / אהבת כל כך |
עץ יחיד במישורים של שממה
רגליי נטועות בארץ הקרועה
ורק הלב עדיין פועם
כיסית אותי בקליפה
קשה,
כמו של עץ,
בשביל לא לראות את כאבי
בשביל לא לראות
את האנושיות
שקורנת אליך מעיניי
ובכל זאת, רק הלב
עדיין פועם,
מסרב להכיר בעובדות
עדיין שואל, אנה הלך
פעם אהבת כל כך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|