|
לפני עשר שנים
זרקתי פצצה בבית
היו פצועים והרוג
רק הרוג אחד
להלוויתו לא הגיע
איש. אף לא אחד
גם לא אני עצמי.
הפצועים נאבקו על חייהם
ובמשך העשור התנדנדו
בין שמים לארץ. כמו
קו-דיאגרמה פעם
למעלה והרבה למטה
יותר מדי למטה.
לפני עשר שנים
זרקתי פצצה בבית
והתוצאה מורגשת עכשו
רק עכשיו
ועתה זה כבר
מאוחר.
4.11.03 |
|
|
רוצים לשמוע
משהו עצוב?
ראיתי את הסרט
"קונטקט" כבר
שלוש, ארבע
פעמים ובכל זאת
אני מתאכזב
מהסוף כל פעם
מחדש.
אודיסאוס, פתאטי
אבל מודע לזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.