ומתי תלך - מוחי כך שואל,
ובליבי הוא כך מתעלל.
מתי תפקח את שתי עינייך,
ותראה את האמת שלפנייך.
הפחד בונה חומה למראך,
מחכה לרגע פקיעת סבלנותך.
ונשמתי כבר חנוקה מרגשות,
אשר בעיקשות רק בגופי מתקיימות.
ללא אפשרות לשיתוף,
עד יגיע אותו מוות חטוף.

ואז המלאך בך יביט,
ועיניו בבושה ממך יסיט.
על אותה אהבה שאולי הייתה,
ומעולם לא התקיימה.
על אותו נער יפה עיניים,
שרגשותיו נסחפו כזרם מים.
על אותה נערה שמוחה הסבוך,
הביאה עד לידי טירוף.
על חיי בני האנוש הלא ברורים,
המונע מהם באמת ובתמים -
להיות מאושרים.