ארבל הכרמלי / חולשתו של הרגל |
כאן נתכנס
בפנים ריקות
ובעיניים עייפות
מישר להסתכל...
ואני מתיירא.
אני מתיירא
מן ההרגל
הקורע אנשים
הנהיים נואשים
ואין כוח אשר יניעם-
אפילו לא אהבתם!
נותנים להכל להימשך,
דוחים הכל להמשך,
אין הכרעות
ומעטות השאיפות,
עד אשר גם הידיים זרות
ואין למעשים יותר צריכות.
ובעת שכזאת,
אפילו שתרצה להשתנות,
תהא חייב את עצמך לחצות
ורק לקוות
שלא יותר מדי המרחק
כי הרגל, ככלות הכל, איננו משחק !
08/08/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|