I used to drink the soul river with thirst.
Taking life for myself from the endless womb,
Contemplating endless stories of lost souls.
With a desperate sigh I gaze at the smoke of burning lives.
And the river keeps taking,
Taking the ashes of all the resting warriors.
A hopeless girl standing by its banks,
Plaguing her lovers' life with a rose.
One that will be sent onto the soft water.
Her pain steals her life, her soul,
Consuming her from the inside where the river begins.
But sorrow never ends!
To the ashes she falls, with her dust scattering in the
wind
"Yet she from dust she returns!!!"
Her hunted vision - The burning of staring eyes.
As I long for peace,
The sun rises...
... And eternity falls... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.