[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'וני בראבו
/
קקי לבן

כל אחד מאונן.
אני מאונן אתם מאוננים, אפילו בנות מאוננות ואפילו ההורים שלנו
מאוננים, כך למדתי במהלך שנותיי, כל אדם מזקן ועד צעיר (כולל
דתיים) מרביץ אותה פעם בכמה זמן.

מכל האנשים שמאוננים נראה לי שזה שמאונן הכי הרבה הוא חבר שלי
ציון. ציון הוא מאונן כפייתי, לא, לא הוא מאונן בולמי, כשיש לו
בולמוס של אוננות הוא מסוגל להביא ביד בין שלוש לשתיים עשרה
פעמים ביום, יש לו בולמוס כזה בערך שלוש פעמים ביום, פעם אחת
כשהוא רואה כוסית בבית-הספר, פעם אחת בצהריים מול המחשב, ובערב
עם הטלויזיה, לא נדיר גם למצוא אותו מאונן בכל מיני מקומות
ציבוריים והאמת שגם יצא לי לא פעם לחכות לו מחוץ לשירותים של
הקניון - כדי שהוא יסיים "לחרבן". יכולתי לראות את כל זה כמטרד
די גדול אבל תמיד הסתכלנו על זה בצחוק.

כל העניין הזה התנהל לו על מי מנוחות עד שיום אחד ישבנו בשיעור
גיאוגרפיה וציון החליט שהעולם מתקרב אל קיצו ושהוא פשוט חייב
לאונן.
בתכל'ס נראה לי שזה השיעור הראשון של גיאוגרפיה שבאמת נהנתי
ממנו, המורה דיברה על השיפדן שזה איזה צינור גדול שיש בתוכו את
הקקי כל רוב הארץ או משהו כזה ובתור חובב גדול של דיבורים של
צואות שלשולים ושאר הפרשות שונות אני יכול להעיד שמאוד נהנתי
ויצא לי לחשוב איזה כיף לאנשים שעובדים בזה, הם בטח מנחשים מה
כל אחד אכל לפני כמה שעות וזה הרי די קל, כי אם נגיד מישהו אכל
חצילים לדוגמא לפני כמה שעות אז הקליפות מדברות בעד עצמן, ואם
מישהו שתה יותר מדי חלב אז הקצף שמעל מוכיח את העניין.
פאק אני סוטה מהנושא.
בכל אופן המורה חווה הייתה באמת אדם חביב, היא אפילו לא דמיינה
על האפשרות להתעלל בתלמידיה המנוולים וגם היה לה עץ בבית.
אני חושב שכל הסיפור הזה בכלל קרה כשהיינו בכיתה ח' או ט'.  

ישבתי ליד ציון ונהנתי מאוד מעצמי, (שיפדן , קקי זורם =כיף כיף
כיף!)
ופתאום הרגשתי אותו רועד.
זיעה מילאה את פניו והוא אומר לי שסוף העולם מגיע והוא חייב
לאונן, לי אישית לא הייתה בעיה עם זה כל עוד הוא לא מקשר אותי
לזה פיזית או רוחנית ומבטיח לגמור במרחק של לפחות מטר ממני.
כך עובר לו השיעור, אני מקשיב למורה וציון מרביץ אותה כאילו
השטן יושב לו על הערמונית.
בכל אופן האוננות הזאת לא הייתה רגילה, ואני יודע.
זאת הייתה אוננות מתוך אידיאולוגיה, או אמונה שזה מה שישמור
עליו, הוא היה סגור על זה שסוף העולם קרב, כולנו עומדים בפני
כלייה, והוא חייב להרביץ לקופיף לפני שנרד כולנו ונתכלה בלהבות
הגיהנום.

בכל אופן אחרי שהוא גמר הוא הבין שזאת סתם הייתה צרבת.
הוא לכלך את התחתונים, יצאנו להפסקה והלכנו לעשן סיגריה במחבוא
הרגיל שלנו.

ואז הוא אומר לי- הייתי בטוח שסוף העולם קרב.
עניתי לו-וואלה מסתבר שלא.
הוא אומר לי-"וואלה צודק, אתה בא לחרבן?"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאמות, אני
רוצה למות
בשינה, כמו
סבא.
לא בצרחות
ויללות כמו אלה
שהיו איתו
באוטו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/11/03 21:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני בראבו

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה